Silmarill/DHGeography
1
0
Fork 0
forked from saret/DHGeography
Code Pull Requests Activity

progress in writing

Browse Source
This commit is contained in:
Benny Saret
2023-11-20 22:56:24 +02:00
parent a17ba917b2
commit 35f68f1932
1 changed files with 5 additions and 3 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

8
README.md
View File

@@ -22,7 +22,7 @@
בעזרת openrefine, אוחדו כתיבים, יוצאו רשימת אתרים וקורדינטות, וכן הוגדרו קטגוריות של מידע. בין כלל חוסר האחידות של ORACC, היו חוסרי אחידות רציניים בתקופות, כמו טקסט מן המאות ה־9 עד ה־7, טקסט מהתקופה האשורית החדשה, טקסט מן השושלת הסרגונית [התקופה האשורית החדשה, והאימפריה הנאו־אשורית](https://cdli.ox.ac.uk/wiki/doku.php?id=neo-assyrian_empire), טקסט מן האלף הראשון לפנה"ס. בעוד שאפשר אולי לשים על ציר זמן את הטקסטים ואת התקופות – חוסר הבהירות של התקופות, הכריחה אותי לקבוע קטגוריות מאוחדות. את רשימת התקופות, וחלוקתן, ניתן לראות [בקובץ `period.csv`](https://git.saret.dev/saret/DHGeography/src/branch/master/period.csv)
התקופות חולקו, באופן לא שווה, ל־5 קטגוריות:
התקופות חולקו, באופן לא שווה, ל־5 קטגוריות:
1. עתיק (עד סוף האלף השלישי לפנה"ס)
1. קדום (תחילת האלף שני לפנה"ס עד אמצעיתו)
@@ -30,6 +30,8 @@
1. חדש (תחילת האלף הראשון לפנה"ס עד אמצעיתו)
1. מאוחר (אמצע האלף הראשון לפנה"ס עד המאות הראשונות לספירה)
קטגוריות אלו מתבססות על תקופות לשוניות (כרונולקטים) של לשונות מסופוטמיה (שושלות קדומות, שומרית, אכדית עתיקה; בבלית ואשורית עתיקה; בבלית ואשורית תיכונה; בבלית ואשורית חדשה; בבלית מאוחרת) [^Huehnergard,2011:xxv]
קטגוריות אלו מתבססות על תקופות לשוניות (כרונולקטים) של לשונות מסופוטמיה (שושלות קדומות, שומרית, אכדית עתיקה; בבלית ואשורית עתיקה; בבלית ואשורית תיכונה; בבלית ואשורית חדשה; בבלית מאוחרת) [^Huehnergard,2011:xxv], ולא על סמך ההיסטוריה.
[^Huehnergard,2011:xxv]: Huehnergard, J., 2011. A grammar of Akkadian (Vol. 45). Brill.
כמו כן, נעשה מאמץ להשתמש בשמות האתרים, בצורה הקרובה ביותר האפשרית למקור, ולא לשם המודרני או הכתיב המקובל של השם העתיק. כך למשל, העיר נינוה (המוזכרת במקרא בבראשית 10׃11, וכן ביונה 1׃2, ועוד), נכתבת ninua, כמו בכתיב האשורי שלה. ואולם, ערים כמו אשור (שכתיבה המקובל, Assur או Ashur) או חתושה (בירת החיתים) שנמצאים בתלים קלאת שרקת ובוגזקוי, בהתאמה, קיבלו את שמם כAššur ו־Ḫattuša (כמו שמקובלים כיום על ידי אשורולוגים וחיתיתולוגים)
[^Huehnergard,2011:xxv]: Huehnergard, J., 2011. A grammar of Akkadian (Vol. 45). Brill.