מיפוי כתב היתדות
מדעי הרוח הדיגיטליים, קורס 33001, סמסטר ב' תשפ"ג, ד"ר יעל נצר
הקדמה
כתב יתדות הוא כתב עתיק, ששומש במסופוטמיה, (הארץ שבין הנהרות – נהר פרת ונהר החידקל) בין האלף הרביעי לפנה"ס, ועד המאות הראשונות לספירה. בכתב זה, נכתבו שפות רבות, כגון שומרית, עילמית, אכדית, חיתית, חורית, אוגריתית, אוררטית, פרסית עתיקה ועוד.
מטרות הפרוייקט
פרוייקט זה, מטרתו לבחון את התפתחות השימוש בכתיבה בכתב יתדות לאורך תקופת קיומה, החל מהאלף הרביעי לפני הספירה, עד סוף השימוש בכתב יתדות. על מנת לבחון זאת, יש לאסוף מידע, לאגור אותו, לעבד אותו ולהציגו.
המידע
המידע נלקח מפורטל ORACC, המאגד בתוכו מספר גדול של פרוייקטים וקרופוסים של טקסטים בכתב יתדות. המידע נלקח מקרופוסים של טקסטים מתקופות שונות. המידע שנאסף, כולל את מקום גילוי הטקסט, קורדינטות האתר (במידה וישנן) תאריך, וכן מזהה הטקסט. שאר הפרטים, הושמטו, מחמת היקף הפרוייקט.
עיבוד המידע
טרם ניקוי המידע, במהלך עיבוד מקדים, נאספו כלל הפרטים לנתונון postgresql. שם סודרו הקטגוריות, ונבדקו חוסרים במידע, כגון קורדינטות לאתרים, חוסרים בתקופות, ואי ידיעת מקום הימצאות.
המידע סודר ונוקה בשלב ראשון בעזרת שאילתות sql, כדי לזהות דפוסים במידע (למשל, חוסר אחידות בין פרוייקטים שונים, שינויי כתיב, אחידות של מקומות ועוד). לאחר מכן, יוצא מרבית המידע לקבצי csv, והוכנס ל־openrefine.
בעזרת openrefine, אוחדו כתיבים, יוצאו רשימת אתרים וקורדינטות, וכן הוגדרו קטגוריות של מידע. בין כלל חוסר האחידות של ORACC, היו חוסרי אחידות רציניים בתקופות, כמו טקסט מן המאות ה־9 עד ה־7, טקסט מהתקופה האשורית החדשה, טקסט מן השושלת הסרגונית התקופה האשורית החדשה, והאימפריה הנאו־אשורית, טקסט מן האלף הראשון לפנה"ס. בעוד שאפשר אולי לשים על ציר זמן את הטקסטים ואת התקופות – חוסר הבהירות של התקופות, הכריחה אותי לקבוע קטגוריות מאוחדות. את רשימת התקופות, וחלוקתן, ניתן לראות בקובץ period.csv
התקופות חולקו, באופן לא שווה, ל־5 קטגוריות:
- עתיק (עד סוף האלף השלישי לפנה"ס)
- קדום (תחילת האלף שני לפנה"ס עד אמצעיתו)
- תיכון (אמצע האלף השני לפנה"ס עד תחילת האלף הראשון לפנה"ס)
- חדש (תחילת האלף הראשון לפנה"ס עד אמצעיתו)
- מאוחר (אמצע האלף הראשון לפנה"ס עד המאות הראשונות לספירה)
קטגוריות אלו מתבססות על תקופות לשוניות (כרונולקטים) של לשונות מסופוטמיה (שושלות קדומות, שומרית, אכדית עתיקה; בבלית ואשורית עתיקה; בבלית ואשורית תיכונה; בבלית ואשורית חדשה; בבלית מאוחרת) 1 , ולא על סמך ההיסטוריה.
כמו כן, נעשה מאמץ להשתמש בשמות האתרים, בצורה הקרובה ביותר האפשרית למקור, ולא לשם המודרני או הכתיב המקובל של השם העתיק. כך למשל, העיר נִינְוֶה (המוזכרת במקרא בבראשית 10׃11, וכן ביונה 1׃2, ועוד), נכתבת ninua, כמו בכתיב השומרי והאשורי שלה. ואולם, ערים כמו אַשּׁוּר (שכתיבה המקובל, Assur או Ashur) או חַתֻּשָׁה (בירת החיתים) שנמצאים בתלים קַלְאַת שֶׁרְקַת וּבּוֹגַזְקוֹי, בהתאמה, קיבלו את שמם כAššur ו־Ḫattuša (כמו שמקובלים כיום על ידי אשורולוגים וחיתיתולוגים).
המידע שנאסף, הכולל נקודות ציון, כמויות טקסטים, שמות גיאוגרפיים ועוד, אוגד והוכנס לבסוף לתוכנת QGIS, תוכנה חינמית בקוד פתוח המשמשת כמערכת מידע גיאוגרפית. תוכנה זו, דורשת מפת בסיס, כדי להציג עליה את המידע.
תוצאות
כאמור לעיל, המידע שנאסף, הוכנס לתוכנת QGIS. כמפת בסיס, נבחרה מפה של חברת ESRI, ESRI Shaded Relief.2
במבט על, כמו שנראה לקמן, ישנה צפיפות גדולה יחסית של טקסטים באיזור הסהר הפורה (בין נהר הפרת והחידקל).
במפה זו, ישנה צפיפות אתרים בסהר הפורה, ודלילות יחסית בשאר המקומות. דבר זה, מעיד הן על מרכזיות הסהר הפורה בכתב היתדות – מקום הולדתו של כתב היתדות – והן על כך שממנו השימוש הופץ הלאה, לשימושים שונים בסביבה. ואם יופרד המוקד, הסהר הפורה משאר האיזורים, ניתן יהיה להבחין בהבדלתי הצפיפות והתפוצה הברורים של "מרכז", למול "סְפָֿר".
כמו־כן, שלוש הנקודות הגדולות יחסית הנן העיר ניפור, מדרום (מסומנת באדום), אשור (מסומנת בפוקסיה) ונינוה (המסומנת בצהוב).
ואילו במפה שמתארת את שאר הלבנט,
-
Huehnergard, J., 2011. A grammar of Akkadian (Vol. 45). Brill. ↩︎